אסטרטגיות פטנטים, פטנטים »

הקדמה: בקשת PCT, על קצה המזלג, היא בקשת פטנט המוגשת ל-WIPO (ארגון הקניין הרוחני העולמי). מטרתה המרכזית היא "לשריין" את תאריך הבכורה למשך תקופה משמעותית בת 30 חודשים. לאחר 30 חודשים מתאריך הבכורה, עוברת בקשת הפטנט ל"שלב הלאומי", בו על הממציאים לבחור את המדינות אליהן תועבר הבקשה לצורך בחינה.
עוד מידע על ה-PCT…

שישה עשר חודשים לאחר הגשת בקשת ה-PCT (או לאחר הגשה מוקדמת יותר, אם קיימת), מונפק ונשלח למגיש הבקשה דו"ח החיפוש הבינלאומי, ה-International Search Report. עד שנת 2004 כללו הדו"חות האלו אך ורק רשימת פרסומים קודמים (prior art) שנמצאו, ולצידם סימון המצביע על מידת הרלוונטיות שלהם להמצאה. מאז 2004 הדו"ח הפך למקיף יותר, וכולל גם חוות דעת מפורטת לגבי היחס בין הפרסומים שנמצאו לתביעות שהוגשו בבקשת הפטנט.

דו"ח החיפוש הבינלאומי וחוות הדעת שבו, במידה והם אינם מחמיאים במיוחד, גורמים לממציאים רבים תחושת אכזבה. האם יש סיבה להיות מאוכזבים? האם יש מה לעשות לאחר קבלת דו"ח חיפוש כזה?

ראשית כל, חשוב לדעת שדו"ח החיפוש, במרבית המקרים, כלל לא מהווה מסמך מחייב. המדינות אליהן תוגש הבקשה בשלב הלאומי אינן מחוייבות לאמץ אותו. דו"ח החיפוש הוא למעשה שירות הניתן לממציא בתמורה לאגרה ששילם בעת הגשת ה-PCT, ומטרתו לתת לממציא מושג כללי לגבי סיכויי ההצלחה של בקשת הפטנט שלו.

חריג לעניין זה הוא מצב בו דו"ח החיפוש של ה-PCT נערך ע"י משרד הפטנטים האירופאי, ולאחר מכן מתבצעת כניסה לשלב הלאומי באירופה. במקרה כזה, דו"ח החיפוש הבינלאומי ישמש גם כדו"ח החיפוש של משרד הפטנטים האירופאי בשלב הלאומי, והממציא ידרש, לרוב, להגיב לו תוך זמן קצוב.

למרות האופי הבלתי-מחייב (בדרך כלל) של דו"ח החיפוש, עדיין קיימות מספר אפשרויות פעולה לאחר קבלת דו"ח שלילי:

1. ברירת המחדל: לא לעשות כלום – במיוחד אם דו"ח החיפוש נערך ע"י משרד הפטנטים האמריקאי ולא האירופאי. הדו"ח ממילא לא מחייב את המדינות השונות, ודיונים אינדיבידואליים על "כן פטנט / לא פטנט" עם בוחנים ממדינות שונות גם ככה סביר שיתקיימו אחר כך.
2. להגיש תגובה כתובה לדו"ח החיפוש. התגובה לא תיבדק, אלא תתוייק עם בקשת הפטנט ותהיה זמינה למשרדי הפטנטים המקומיים בשלב הלאומי.  יעילות הגשת תגובה כזו מוטלת בספק רב.
3. להגיש תיקונים לתביעות, לפי סעיף 19 לאמנת ה-PCT. את התיקונים יש להגיש תוך חודשיים מיום הנפקת דו"ח החיפוש, כאשר מטרתם היא לשנות את התביעות באופן ש"מתגבר" על הפרסומים שנמצאו. הפרסום של בקשת הפטנט, שיתבצע לאחר 18 חודשים מתאריך הבכורה, יהיה כבר עם התביעות המתוקנות ולא הישנות (אם כי לעיתים דו"ח החיפוש מונפק באיחור ולכן בקשת הפטנט תתפרסם עם התביעות הישנות). עם זאת, איש ב-PCT אינו בודק את התביעות המתוקנות, והן בסך הכל תועברנה למדינות השונות בשלב הלאומי. המשמעות היא, למעשה, רק חיסכון בזמן שיידרש לשם הגשת תביעות מתוקנות לכל מדינה ומדינה בשלב הלאומי.
4. להגיש תיקונים לתביעות ו/או כתב טענות, לפי סעיף 34 להסכם ה-PCT (אפשרות זו מכונה גם "Demand"). זו כבר אופציה הרבה יותר מעניינת. כל כך מעניינת, שאדון בה בהרחבה בפוסט נוסף שאכתוב בקרוב. בינתיים, אומר כמה מילים בקצרה:

Demand – על קצה המזלג

ה-Demand, ובו התיקונים לתביעות ו/או כתב הטענות, נבדק ע"י רשות החיפוש הבינלאומית המסונפת ל-PCT, וזו מנפיקה בעקבותיהם דו"ח חדש, הקרוי International Preliminary Examination Report. דו"ח זה נשלח לממציא, מתפרסם באתר האינטרנט של ה-PCT ומועבר, בשלב הלאומי, למשרדי הפטנטים המקומיים.

שימוש ב-Demand עשוי להיות מועיל במצבים בהם ישנה חשיבות לכך שיתפרסם דו"ח חיפוש חיובי תחת זה השלילי. דו"ח חיפוש שלילי עשוי להרתיע גורמים שונים השוקלים להתקשר עם הממציא או החברה – בדרך כלל משקיעים. בנוסף, דו"ח חיפוש חיובי מפשט במידה רבה את הליכי הבחינה במספר לא קטן של מדינות במזרח, בהן לבוחנים יש נטיה להיעזר רבות בדו"ח החיפוש של ה-PCT, בייחוד עם הוא שלילי.

עוד על הליך ה-Demand – בפוסט נוסף שיעלה בקרוב.